למה יזמות חברתית?

״יזם הוא אדם המחפש את השינוי, מוצא אותו ומנצל אותו כהזדמנות״

יזמות חברתית היא שימוש בכלים ואסטרגיות מהעולם העסקי על מנת לשרת משימה או מטרה חברתית. התפוקה ביזמות חברתית נמדדת במונחים של ערך חברתי, בעוד שכלכלת השוק מודדת ערך ביזמות עסקית במונחים כלכלים בלבד.
השאלה מיהו יזם חברתי היא פתוחה ונתונה לפרשנות. בעוד שיש המתייחסים ליזמות חברתית באופן מצומצם על פי מוטבי הפעילות: אוכלוסיות במצוקה, מיעוטים או אוכלוסיות מוחלשות, רבים, ובתוכם אנחנו בארץעיר מייחסים את המונח לכל הפועלים לשינוי בר קיימא לטובת החברה או הקהילה, ומתמקדים במיזמים שיש להם השפעה על הפיתוח האורבני.

סוכני השינוי של העיר

ליזמים חברתיים, המשלבים את החדשנות, החשיבה היצירתית ואת התשוקה לשינוי חברתי, יש יכולת לייצר שינוי אמיתי באזור. כיזמים מקומיים, הצומחים מן השטח, הם מכירים את הצרכים של הקהילה והאזור, ובפעילותם הם מייצרים פתרונות חדשניים, באופן שהוא בר קיימא ואינו נשען על פילנתרופיה ותרומות. היזמים החברתיים פועלים ברמה מקומית, אבל הם מניעים תהליכים שיכולים לשנות תפיסה ומציאות גם ברמה החברתית הארצית.

כך למשל, since club, מיזם חברתי ברשת שלנו, נוסד על ידי יזם מקומי בדואי בן העיר רהט שבנגב. כתושב המקום וכסטודנט לכימיה, כמעט יחיד בחברה ממנה הגיע, חיפש היזם, רמזי אל-טורי, דרך לענות על המחסור בחינוך מדעי בחברה הבדואית. הוא הקים מרכז חוגים לטכנולוגיה ורובוטיקה, שכיום פועל בלמעלה מ-10 ישובים בנגב ומיצר רווחים לטובת הפעלתו. פעילות זו עתידה להיות משוכפלת במרכזים בדואים ברחבי הארץ, וליצור השפעה חברתית-ארצית.

הכלכלה של המחר

בעוד שהכלכלה המסורתית-עסקית מתבססת על יחסי מוכר-לקוח, היזמות החברתית מייצרת משוואה אחרת, בה הקונה הוא לא רק צרכן פסיבי, אלא חלק מקהילה אקטיבית ומשפיעה.

כך לדוגמא, המיזם החברתי 'השדכניה', פלטפורמה דיגיטלית המחברת בין אמהות טריות, הוקם כדי לענות על הקושי בבדידות המאפיינת אמהות בחופשת לידה. הפלטפורמה הוקמה מתוך בחינת הצורך של האמהות הטריות, היכולות שלהן והרצונות שהעלו. המיזם ממשיך להתפתח כל העת על פי הצרכים של הקהילה הוירטאלית והממשית.

ככל שייכנסו עוד מיזמים ועסקים חברתיים לשוק, הם יסייעו להגדיל את התמ"ג ואת הפעילות הכלכלית בישראל. בנוסף, המיזמים החברתים ייצרו כלכלה מקומית מקיימת, שבה לעיר ולאזור יש נכסים עשירים ומגוונים להציע, ומי שנהנה מפירותיה הוא האוכלוסייה המקומית.